היום אני רוצה לדבר על ההצהרה האופנתית הכי ורסטילית בעולם.

אז לכמה מאתנו זה קרה?

"הההההמ…. אז מה אלבש לראיון עבודה?", "מה אלבש לחתונה?", "מה אלבש היום לדייט? " ואיך שהוא תמיד אנחנו חוזרות לאותה השמלה השחורה, שכמובן אחת מהן אף פעם לא תספיק.

אז איך השמלה השחורה הפכה לפריט חובה בכל ארון, ולמה היא נקראת קטנה?צבע שחור תמיד בא ויוצא מהאופנה. הכל התחיל עוד מלפני אלפי שנים, בתקופת היוון ורומא העתיקה, שם הלבוש השחור היה מסמל אבל.
בתקופת ימי הביניים הצבע השחור הפך לסמל המנודים והמקוללים בנוסף לבגדי האבל, ואנשים רבים לא העזו ללבוש צבע שחור מהפחד למשוך מזל רע ( אגב זו התקופה שבה העורבים והחתולים השחורים הרוויחו את המוניטין שלהם).

הצבע השחור תופס עוצמה וכבוד במאה ה-16 בספרד, כאשר חוקי צנע באירופה האליזבתנית עשו את הצבע השחור לא רק לאחד מהגוונים הפופולריים ביותר בסביבה, אלא גם סייעו לחדש את טכנולוגית הטקסטיל. שמלות שצבועות בצבע שחור עשיר הפכו לפופולריות בקרב האצולה הספרדית.

אחר כך בהולנד במאה ה-17

וכמובן באנגליה בתקופת המלכה ויקטוריה, שבתקופת האבל שלה אחרי אהוב ליבה אלברט, סחבה אומה שלמה למסורת אבל הדוקה מאוד, והצבע השחור הפך לממש אופנתי.

לעיתים קרובות הצבע השחור משתייך לדת – למשל הכמרים בנצרות, הלבוש החרדי ביהדות.

כמובן גם מלחמת העולם ה-1 גרמה לנשים ללבוש בגדי אבל.

קוקו שאנל אימצה את רעיון האבל ויצרה את "השמלה השחורה הקטנה" .

השמלה השחורה נקראת "קטנה" מכיוון שהיא בקושי מכסה את הברכיים.

וכך התחילה המסורת של השמלה השחורה הקטנה:

בשנת 1926 מגזין האופנה הידוע "ווג", מפרסם תמונה, המציגה דגם של קוקו שאנל

אשר באותה תקופה היתה באבל על מות מאהבה בוי קייפל, שנהרג בתאונת דרכים.

תודות לקוקו שאנל הגבול בין הגבירה למשרתת נמחק, נשים בכל העולם ובכל מעמד יכלו להרשות לעצמן את הקלף האופנתי המנצח – את הג'וקר – השמלה שחורה הקטנה.

אחרי שאנל כמעט כל המעצבים התחילו ליצור את הגרסה שלהם ל"שמלה השחורה הקטנה".

"המראה החדש" של דיור בעצם הגדיר את האסתטיקה של אותה תקופה, עם מותניים צרות, חצאיות באורך מידי , וחלק עליון  צמוד לגוף. שחקניות הוליווד כמו ריטה הייוורת, אליזבת טיילור, וגרייס קלי עזרו להפוך את השמלה השחורה למראה ערב זוהר.

דיור 1947

השמלה האייקונית של אודרי הפבורן בסרט "ארוחת בוקר בטיפניס" , עזרה לשתול את השמלה
השחורה כפסגה של שיק בעשרות השנים הבאות.

אודרי הפבורן בשמלה של ג'בנשי 1961

שנות ה-80 הביאו איתן את האבנט-גארדיות ואי אפשר לומר שזה לא בא לידי ביטוי גם בשמלה השחורה.

איב סאן לורן 1987

טרי מאגלר שנות ה90

טרי מאגלר

אלכסנדר מקווין 2009

אלכסנדר מקווין 2009

לסיכום:

כיום כשאנחנו צריכות לתמרן בין קריירה, משפחה וחיי חברה עמוסים, השמלה השחורה קיבלה את מעמדה כפריט אולטמטיבי. בין אם אנחנו בוחרות ללבוש אותה כפריט אולטימטבי או משום ששחור תמיד יהיה השחור החדש,  השמלה השחורה הקטנה תמיד תשאר אלגנטית ללא מאמץ. כשקו דק מאוד מפריד בין היותה לבוש יום-יומי ללבוש ערב, כל מה שנחוץ זה להחליף לנעלי עקב ולהוסיף תכשיטים.

אומנם היא מצרך מלתחה קלאסי שצמח מתוך צורך – אך למרות זאת היא פשוט נהדרת.

נ.ב. אהבת את הפוסט? שתפי אותו עם חברה, וספרי לי כאן בתגובות כמה שמלות שחורות יש לך, ולאן את נוהגת ללבוש אותן?

כבר ביקרת בדף הפייסבוק של "לתפור חלום"?

 

תגובה אחת

  1. A WordPress Commenter

    Hi, this is a comment.
    To get started with moderating, editing, and deleting comments, please visit the Comments screen in the dashboard.
    Commenter avatars come from Gravatar.